התמודדות עם גירושין

אל תחטאו בילד

זוגות נשואים רבים מוצאים עצמם ביום מן הימים מול ההבנה שהאהבה הגדולה ביניהם נגמרה ובמקומה נותרו מתחים, כעסים ופערים קשים לגישור. כאשר מחליטים בני הזוג – להישאר יחד למרות כל אלו, ניצבות בפניהם שתי אפשרויות, האחת היא לצאת למסע ארוך של ריפוי ותיקון, דרך טיפול בפצעי העבר ובאתגרי ההווה, והשנייה היא להשאיר את המצב כמות שהוא ולהתנהל בתוכו בשביל הילדים ועבור הבית. כך או כך, מאלצת ההישארות את בני הזוג לנהוג באיפוק – למען האווירה בבית ושלימות נפשם של הילדים, וכן למניעת הדרדרות נוספת במערכת היחסים.

אולם כשמחליטים בני זוג כי אינם חפצים יותר בנישואין והם מתגרשים בטל כביכול אינטרס האיפוק והשלום ואזי מוצף המרחב ביניהם בעצמה רבה בכל הקושי והכאב, נקודות החיכוך, השבר והפער. במצב זה נראה כי הילדים כבר מחוץ לסיפור וכי אינם יכולים להיפגע יותר ממה שנפגעו כשנפרדו הוריהם, אך אין זה נכון. בין אם הילדים קטנים ובין אם גדולים – האנרגיה בין ההורם מחלחלת אל ליבם ומעצבת את עולמם הנפשי, ועיתים מזיקה לנפש הרכה הנקרעת בין ההורים ואוהבת את שניהם.

גירושין על רקע פערים דתיים

כאשר הפער בין ההורים הינו פער דתי, כמו למשל במקרה בו אחד מבני הזוג יצא בשאלה או חזר בתשובה, נעשים הדברים מורכבים פי כמה וכמה. הורה שחי בצורת חיים מסוימת מתוך אידיאל ובחירה, הרי שהוא מבקש כי ילדיו יצעדו בדרכו, אך בן הזוג שחי באורח חיים הפוך לחלוטין שאינו מתיישב עם אורח החיים הזה, מושך דווקא לצד השני.

הדוגמאות הנפיצות ביותר לפער הזה הן מוסדות הלימוד – האם נשלח את הילד לחינוך דתי? עד כמה דתי? סוגיה נוספת היא סוגיית השבת – מה יעשה הילד בשבת? אם רגיל הוא לשמור ונמצא במשמורת אצל ההורה שלא שומר – האם לא ישמור? אם לא רגיל לשמור ונמצא במשמורת אצל ההורה השומר – האם ישמור? מהם גבולות הגירה של החלטה זו? ומה עם  כשרות, נראות דתית ועוד. 

אל תוך הקונפליקט הזה נכנס מושג חשוב שקשור לאו דווקא בפערים דתיים, אך כשמדובר בפערים על רקע דתי נהיה הוא הכרחי: "תיאום הורי". התיאום ההורי מזכיר לנו שהגם והזוגיות שלנו התפרקה עם הרבה כעסים ואולי תחושות של בגידה, הגם שהיתה מורכבת וכואבת, הרי שעדיין נותר לנו אינטרס קדוש משותף: בריאותם הנפשית של ילדינו. שנינו – האב וגם האם מעוניינים ברווחתו הנפשית של ילדינו ומקווים לראותו צומח בריא, משוחרר ושמח, מחובר לעצמו ובעל בטחון עצמי. תכונות אלו קשורות במהותן לאופן בו הוא יגדל ועל כן אנו מבקשים למנוע כל מלחמה על גביו ולאפשר לו לחיות בשלום עם הפרידה של הוריו. הדרך המיטיבה לעשות זאת היא על ידי תיאום הורי.

ניקוי הלב לטובת הילד

תיאום הורי אינו פתרון קסם, הוא מבקש מאיתנו לצאת מן העמדה הרגשית בה אנחנו נמצאים עכשיו, ולדון ביקר והחשוב לנו ללא אמוציות ושמירת טינה – תיאום נקי המונע משיקולי טובת הילד בתנאים המשפחתיים המיוחדים שלו, תיאום זה מנקה את השטח מרגשות של נקמה ואיבה, ומאפשר לנו להתייחס בכבוד אל אמונותיו וצרכיו של הגרוש\ה שלנו, מתוך הבנה כי לא ייתכן שילדינו – עבורו נהיה מוכנים לעשות הכל, ישלם את מחיר הכאב הרובץ בין שנינו.

באופן כזה נעשית ההתבוננות על צרכיו של הילד וטובתו, הסתכלות זכה וטהורה, הילד כבר אינו משמש כקלף מיקוח בידי הוריו המתעמתים, והוא אינו הדרך להשיג מטרה או לייצר פרובוקציה חלילה. המרחב של הילד נשאר חף משיקולים אינטרסנטיים ואת החשבונות שלנו נסגור בזירה אחרת. הדרך אמנם לא קלה ולא פשוטה, אך נכונה, משתלמת ומתגמלת.