הרב עמי ברעם / 9 עצות לחוזרים בתשובה שרוצים לשמור על קרבה
תהליך החזרה בתשובה אינו רק שלך – מעורבים בו אנשים נוספים – הורים, בני זוג, חברים, בני משפחה, עמתים לעבודה ועוד.
תרצו לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית"?
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
אם ברצונך לשמור על קרבה עם היקרים לך ועם המעגלים החברתיים שלך – חלק מעבודת התשובה שלך להתמודד עמם ולפעול למען הקרבה כפי שפעלת למען החזרה בתשובה שלך.
(1) תתפללו על זה איזו מתנה נפלאה השם נתן לכם
הדברים לא הולכים כמו שאתם רוצים. זו בדיוק ההזדמנות להתעורר בתפילה מעומק לב, לשפוך לבכם כמים לפני השם ולכסוף אליו כשלהבת רשפי אש. הקב"ה מזמין אתכם לעשות עבודה משמעותית, לברר את עומק הרצון שלכם ולשתף אותו יתברך כשחקן פעיל, בסאגה המשפחתית שאתם עוברים. זכורות לי שעות של התבודדות לפני שבת בחיק המשפחה, בהן התפללתי, הודיתי, ביקשתי, כספתי ושיתפתי את השם בכל מה שעובר עלי. מעולם לא חזרתי ריקם. פנו לפחות שעה אחת בשבוע כדי להתפלל על הקשר ועל הקרבה עם בני משפחתכם.
(2) אל תהי בז לכל אדם
תרצו לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית"?
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
לרוב, יחד עם חזרה בתשובה, מתעוררת הרבה גאווה וגאווה מובילה מיד לזלזול בכל מי שהוא לא כמוני. זכורות לי תקופות בהן נסעתי באוטובוס וזלזלתי, בכל מי שלא חבש כיפה. בתקופות אחרות זלזלתי, בכל מי שהתפלל יותר מהר ממני בבית הכנסת. הגאווה היא הרסנית, היא מחריבה את האפשרות לשיתוף פעולה בריא עם הסביבה והיא מעוררת תסכולים פנימיים עמוקים וכאב ללא סוף. כבעלי תשובה, אנו חייבים לעשות, במהירות האפשרית, תשובה על התשובה ולהתחזק מאוד במידת הענווה. הזכירו לעצמכם שאתם ממש בתחילת הדרך ושאתם עומדים באפס קצהו של הקרחון. השתדלו להכיר טובה ולהודות על כל מדרגה שאתם מגיעים אליה והתייחסו אליה כמתנה משמיים, שאיננה מובנת מאליו.
(3) ועל דעת הקהל
לכל אחד מאיתנו יש כלי קיבול שונים. אל תתעקשו להגיד 'דבר תורה' באופן רשמי וישיר, דבר שעלול לעורר התנגדות, כאשר הוא איננו תואם את הכלי של מי שנמצא מולכם. אתם מכירים את הנפשות הפועלות, חשבו מה יכול להוסיף טוב ונועם והביאו את זה. לפעמים בדיחה, ניגון או סיפור )לאו דווקא בנושאים דתיים( יכולים לפעול הרבה יותר טוב וקרבה, מאשר 'דבר תורה' שמוביל לניכור וריחוק
(4) קבלה שהיא נתינה
הורים רוצים להשפיע על ילדיהם, לא משנה באיזה גיל. חלק מרכזי בכיבוד ההורים שלכם הוא הנכונות לקבל מהם. אוכל משולחנה של אמא, עצה טכנית-פרקטית-כלכלית מפיו של אבא. אל תוותרו על זה, זה שווה המון. נכונות אמיתית להיות בקשר היא גם הנכונות לקבל. שאלו עצה, בקשו
(5) קנו! פנקו! כבדו!
קרבה לא נוצרת סתם כך. חז"ל השתמשו בשורש "ק.נ.ה", כדי ללמד אותנו שבשביל להתחבר צריכים להשקיע; בזמן, בגוף ובממון.
פנו זמן למפגש, לשיחה וללימוד. עשו טובות ועזרו בכל הזדמנות. קנו מתנה. כבדו במאכל טעים, או בכל דבר אחר שיעיד על תשומת לב; פרח, פתק, חיוך.
(6) על דעת הזמן ועל דעת המקום
תכננו את המפגשים במסגרת זמן ומקום שתחזק את הקשר. אם תגלו שמפגש בזמן טעון מבחינה דתית, כגון שבת וחג, רק מוסיף מתח, עשו השתדלות להיפגש בזמן נינוח, בהקשר מאפשר ופותח. מה דעתכם על פיקניק ביום שישי בבוקר?
(7) תנו חיוך! ותהיו טובים
דוגמה אישית היא הדרך הטובה ביותר לקדש שם שמיים. בהתנהגות מופתית, בחכמה מעשית, במידות טובות, ביושר ובדרכי נעם, אתם יכולים להאיר את סביבתכם. ככל שהעבודה שתעשו תהייה אמיתית יותר, הרושם שתותירו על סביבתכם יהיה גדול יותר. הדברים שאנשים קולטים מדוגמה אישית, מחלחלים הרבה יותר עמוק מכל סיסמה, ציטוט ו'וורט'. גם אם לא יתחילו לקיים מצוות, ההסתכלות שלהם על שמירת מצוות ועל יהדות בכלל, תשתנה מן הקצה אל הקצה. זו עבודה קשה, שיכולה להימשך חיים שלמים, אך זו תכלית התורה. להביא לכך שכל מי שמתבונן עלינו, כפרטים וכעם, יאמר בהתפעלות "ישראל אשר בך אתפאר"
(8) כועסים? זה הזמן לעבוד על זה
"איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו", אמר החכם באדם. כל כעס, הוא בסופו של דבר כעס על ה'. אתה רוצה שהדברים ילכו בדרך אחת, אך ה' מוביל את המציאות בדרך אחרת, זה שורש הכעס. לכן אמרו חז"ל "כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה". איך מתמודדים עם הכעס? א. לשחרר – קודם כל חשוב לתת לכעס ביטוי, באפיק לא פוגעני, לא כלפיכם ולא כלפי הזולת. לצאת לרוץ, לצאת לצעוק בשדה, לכתוב, או כל דרך אחרת שתשחרר קיטור בצורה מבוקרת. ב. להשלים – קבלו את המציאות כפי שהיא. לא במקרה השם הכניס אתכם למצב הזה. שאלו את עצמכם ואת השם, "מה אני צריך ללמוד במצב הזה?" ג. לשוחח – אחרי ששחררתם קיטור, קיבלתם את המציאות ונרגעתם )זה יכול לקחת גם כמה ימים או שבועות(, דברו עם הזולת פנים אל פנים, הקשיבו בקשב נקי למה שיש לו להגיד, נסו להבין את הרגשות והצרכים שלו, אחר כך, השמיעו באוזניו את הצד שלכם, תוך שימת דגש על הרגשות והצרכים שלכם. השתדלו להימנע משיפוטיות.
(9) אל תטיפו!
יש לנו נטייה לרצות לשכנע את הקרובים לנו, שדרך התורה היא דרך האמת. אולם לרוב, השיחות הללו מסתיימות בויכוחים מרים, שבסופם כל צד מבוצר בעמדתו, אטום, מותש ומתוסכל. למה זה קורה? אף אחד לא רוצה לשמוע אמירה מסוג "אתה טועה, אני צודק!" וזה, בשורה התחתונה, המסר שאנחנו מעבירים בשיחות השכנוע ובויכוחים. עצה ראשונה – עזבו את זה. לא זו הדרך! זה רק ירחיק אתכם מהמטרה וירחיק אתכם מהאנשים הקרובים לכם. מה גם שאין לכם אחריות על התהליכים הרוחניים של בני משפחתכם.או במילים אחרות: התפקיד שלכם הוא לא "להחזיר אותם בתשובה" שואלים את עצמכם, מה כן לעשות?
