אם אתם חיים בזוגיות שיש בה אהבה – אבל גם סוד כבד, חשש מפני גילוי, ומאמץ תמידי לשמור על מראית עין – המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם.

מבוא: שני עולמות, בית אחד

הם זוג – נשואים, אוהבים, מגדלים ילדים – אבל מציאות חייהם מפוצלת.
הוא – בוגר בית דתי או חרדי, כבר אינו שומר מצוות, אבל ההורים שלו לא יודעים.
היא – דתייה או חרדית, שומרת מצוות, חיה בשותפות עם בן זוגה גם כשהם לא באותה נקודה באמונה.

הפער ביניהם לא רק דתי, אלא גם רגשי וחברתי. המשפחה של הגבר – ההורים, האחים, הסביבה – חושבים שהוא עדיין שומר מצוות.
הוא עדיין עונד כיפה כשמגיע לביקור.
היא משתפת פעולה – גם אם זה קשה.
שניהם יודעים שהאמת אחרת, אבל לא בטוחים אם ומתי נכון לחשוף אותה.

הסוד שמלווה כל דבר

ההתמודדות כאן היא כפולה:
מצד אחד – לנהל זוגיות שיש בה פער באמונה, בהחלטה, באורח החיים.
מצד שני – לנהל את הסוד מול ההורים, מול הילדים, מול החברים, מול הסביבה.

המשפט שחוזר על עצמו במצבים כאלה הוא: "מה יגידו?"
והוא לא שאלה ריקה – אלא פחד ממשי מהתפרקות קשרים, מכעס, מהתנערות של המשפחה.

בגישת עמותת התקשרות, אנחנו לא מקילים ראש ברגשות האלה. להפך – אנחנו רואים אותם. הכאב, הקונפליקט, תחושת חוסר האותנטיות – כולם אמיתיים, וכולם ניתנים לעבודה טיפולית.

עצות להתמודדות מול משפחת המוצא

1. הכירו בכך שזה תהליך

היציאה מהעולם הדתי – ואולי עוד יותר, ההודאה בכך בפני ההורים – אינה פעולה של רגע אחד. היא תהליך, שכולל שלבים של הבשלה פנימית, שיחה עם בן/בת הזוג, הכנה רגשית ואסטרטגית.

אל תמהרו – אבל גם אל תקפאו.
אם הסוד מתחיל להיות משא כבד מנשוא, זה סימן שצריך לבדוק יחד האם הגיע הזמן לשתף מישהו מהמשפחה. לפעמים זו אמא, לפעמים אח, לפעמים חבר קרוב מהעולם הישן – דמות שתהווה "כרית נחיתה".

2. נסחו לעצמכם את הסיפור לפני שמספרים אותו לאחרים

מה חשוב לכם שיבינו? מה הסיפור שאתם מספרים על השינוי הזה? האם אתם מעוניינים בהסבר עמוק או פשוט ב"זה מי שאני היום, ואני שלם עם זה"?

כשאתם ברורים עם עצמכם – השיח מול המשפחה הופך פחות טעון, גם אם עדיין לא פשוט.

3. שימרו על כבוד – גם כשיש פער

למשפחת המוצא, במיוחד אם היא חרדית או דתית-שמרנית, היציאה בשאלה עשויה להיחוות כבגידה. הם עברו חיים שלמים עם מערכת ערכים מאוד מסוימת, ולא תמיד מסוגלים לראות שינוי כאישי ולא כהתקפה.

גישה מכילה, שמבהירה שאתם אוהבים אותם, מכבדים את דרכם – גם אם בחרתם אחרת – עשויה להוריד את עוצמת ההתנגדות.

4. הכינו את הקרקע לילדים

אם הילדים כבר גדולים מספיק כדי לשמוע דברים בעצמם מהסבא/סבתא, חשוב שתהיה לכם שיחה מקדימה איתם.
הם צריכים לדעת שיש דרכים שונות להיות, שלפעמים שומרים סוד כדי לשמור על קשר, אבל שהבית שלהם מבוסס על אהבה ואמת.

5. זה בסדר לבחור שלא לשתף כרגע – אבל בחרו בזה באופן מודע

אם ההחלטה היא להמשיך לשמור את השינוי בסוד – חשוב שזה לא יקרה רק מתוך פחד, אלא מתוך בחירה מודעת.
ואז גם ראוי לבדוק אחת לכמה זמן אם הבחירה הזו עדיין משרתת אתכם.

האם לשקול מעבר מקום מגורים?

השאלה הזו עולה רבות בקרב זוגות במצבים דומים – בעיקר כשחיים בתוך קהילה דתית או חרדית, ויש לחץ מתמיד לשמור מראית עין.

אין תשובה אחת נכונה, אבל הנה כמה שיקולים:

• אם הקהילה מונעת מכם לחיות באותנטיות – שינוי מקום מגורים עשוי לשחרר לחץ עצום.
• אם הילדים מתחילים להרגיש את הסתירה בין מה שקורה בבית למה שקורה בחוץ – לעיתים מקום חדש, פתוח יותר, מאפשר להם ולכם מרחב בריא יותר.
• אם יש חשש אמיתי מתגובות קשות או נידוי חברתי – מעבר עשוי להוות אקט של שמירה על המשפחה.

מצד שני – לא תמיד צריך לברוח. לפעמים אפשר ליצור שינוי בקצב שלכם, בסביבה הקיימת – ולגלות שהפחד היה גדול מהתגובה בפועל.

ומה לגבי החברים של הילדים?

גם זו שאלה כואבת.
הורים רבים חוששים מהתגובה של הורי החברים הדתיים, ממבטי שיפוט, מהדרה עקיפה.

במקום זה, כדאי לשאול:

• האם אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו על אמת?
• האם חשוב לנו שהם ילמדו שיש מקום למורכבות?
• האם חשוב לנו להגן עליהם – גם כשהם פוגשים אכזבה – על ידי שיחה פתוחה בבית?

התשובות לשאלות האלה ינחו אתכם איך, כמה, ומתי לחשוף דברים – ובעיקר, איך לתווך לילדים את הזהות המשפחתית שלכם באופן בטוח ובריא.

לסיכום

זוגיות שבה אחד הצדדים יצא בשאלה אך לא יצא מה"ארון" מול משפחתו – היא לא דבר נדיר, אבל כן דבר עמוק.
היא דורשת חוזק זוגי, שיח כן, ולעיתים גם ליווי מקצועי שיכול להקל את הדרך.

אל תישארו לבד בהתמודדות.
בעמותת התקשרות אנחנו מציעים ליווי שמכיל את כל גוני האמונה, הזהות, הפחד והתקווה – מתוך כבוד לכל בחירה.

צרו איתנו קשר –
כדי שלא תצטרכו לבחור בין האמת שלכם לבין הבית שחלמתם לבנות.