מאת: מנחם זיגלבוים – מאמן ומטפל זוגי
אין אדם שלא עובר קשיים בחייו, או תקופות קשות שמוציאות ממנו את תמצית הנפש. הוא חווה סבל וטלטלות נפשיות לא פשוטות. זה יכול להיות בגלל אלף ואחת סיבות: קשיים בפרנסה, זוגיות שעלתה על שירטון, מינוס כספי שמשגע אותו; זה יכול להגיע אפילו בגלל מריבה עם שכן או עמית לעבודה, ולפעמים גם בגלל סיבות פחותות מאלה.
לעבור תקופה קשה, זה לא דבר פשוט. מסביב הכול נראה שחור. יש כאבי נפש, יש מתחים, תסכולים והרבה מאוד רגשות שליליים. אין מדובר רק על מצב רוח חולף, אלא על מצב קשה מתמשך לאורך תקופה. יש אנשים שהמצב הקשה מביא אותם להתקפי חרדה, ותסמינים גופניים אחרים.
איך שורדים את התקופה הקשה הזאת, שעה שהכול מסביב נראה סוגר ומאיים? מאיפה לוקחים קצת אוויר כדי לחיות, פשוט לחיות? לנסות להרים לרגע את הראש מותר האדם מן הבהמה – אצל בהמות המבנה האנטומי הוא שהראש בגובה הלב ושאר איברי הגוף, בעוד שאצל מין המדבר, הראש הוא החלק הגבוה ביותר. בהמה במצבה רואה רק את אשר לפניה, את האוכל והמים, וזה מה שיש לה ולא יותר. המין האנושי, לעומתה, יכול לראות למרחקים ולהשקיף עד האופק. כך גם ברובד הנוסף של החיים – האדם רואה לא רק את הרגע אלא גם את העבר ממנו הוא בא ואת העתיד אליו הוא מתכנן ומבקש להגיע. כן, גם את הווה אותו הוא חי ומרגיש.
הקושי המלווה אותנו בתקופות שונות של חיינו, הוא כתוצאה מאירועים מסוימים אותם אנו חווים ו'מפילים' אותנו. או אז באמת קשה. הכול נראה שחור משחור. אולם אם נשכיל "להרים לרגע את הראש" בחשיבה רחבה ורחוקה יותר – לזכור את העתיד ממנו באנו ולראות את העתיד אליו אנו יכולים להגיע, ניתן להבין כי תקופת הקושי בהווה, היא כר פורה לעליה שצומחת דוקא מתוך הירידה.
את מרדכי ושרי אני מכיר כמה שנים. שניהם חוו תקופה קשה בחייהם. חיי הנישואין שלהם – פחות משנה לאחר נישואיהם – עלו על שרטון, וספינת המשפחה שלהם כמעט טבעה. ברגע של התעשתות הם נטלו את עצמם לידיים והבינו שחסרים להם כלים לחיים של זוגיות, זוגיות שזה עתה עשו בה את פסיעותיהם הראשונות. הם אזרו אפוא אומץ ויצאו לטיפול וליעוץ במהלכו למדו לתקשר זה עם זו, למדו לחלוק את חייהם זו עם זה, לתת, לאפשר, לאהוב ולוותר.
הם המשיכו ללמוד גם כשהבית שלהם היה במקום יציב יותר, והפכו מודעים יותר ויותר לעולם הטיפולי. שמונה שנים אחרי נישואיהם, סיים מרדכי בהצטיינות שלוש שנות לימודים בייעוץ נישואין והנחיית זוגות, ואילו רותי למדה קלינאות תקשורת והחלה לעסוק בתחום במסגרת עבודה עם ילדים שהיו זקוקים לשיפור מיומנויות. שניהם מבוקשים כיום במסגרת עיסוקיהם בציבור החרדי, והם רואים הרבה הצלחה. הם השכילו לנצל את המשבר ולצמוח מתוכו, לא רק לתועלתם, אלא גם לטובת הכלל. הם לא רק עוזרים לציבור, אלא גם מתפרנסים ברווח. התקדם: הזדמנות לפניך! ההסתכלות אל המשבר כאל הזדמנות צמיחה ובניה אישית, יכולה לתת כוח להמשיך להתמודד, ולעבור בשלום את התקופה הקשה. ההסתכלות אל העתיד הניבט מתוך הווה, מגיעה על ידי התבוננות שכלית והבנה כי מכל ריקבון יש אפשרות לצמיחה. אמנם כעת הלב מרגיש כבד, אבל הראש חושב גם הלאה, והוא רואה שאפשר להצמיח כיוונים חדשים בחיים. ההבנה יש בכוחה להשפיע על הרגש ולנווט אותו למקומות נכונים, ולא לשקיעה. רבינו הזקן בספר התניא ממצה זאת בארבע מילים "מוח שליט על הלב".
אנשים מגיעים אלי לתהליך אימון מתוך מצוקה וקושי. לא פעם הם "זוחלים על ארבע", אבל מתוך המקום הזה הם מבינים שזו הזדמנות להתחיל בתהליך חדש בחיים. מתוך אותו קושי – ובעצם בגללו – הם פורצים דרך חדשה בחייהם ומתחילים לבנות את עצמם בכיוונים חדשים. זה לא קל, אבל הם אנשים עם כוח רצון.
יעקב אבינו לעת זקנותו נאלץ לעקור את עצמו שוב מביתו ולרדת למצרים, ערוות הארץ, מקום קשה של טומאה. אבל דווקא משם הוא התחיל לצמוח והפך ממשפחה לעם – עם ישראל. הקב"ה מסכים עמו שזה ירידה, אבל מעודד אותו להסתכל קדימה, אל העתיד: "אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם". אל תדאג, אתה גם תעלה משם "ואנכי אעלך גם עלה". פעמים רבות שהצמיחה מגיעה דווקא מתוך הקושי ומתוך אותן שעות של משבר. תקופת שפל וירידה הם חלק בלתי נפרד מהחיים, רק כדאי להיות נבון כדי לנצל את ההזדמנות ולהפוך את הירידה לעליה.
