סיפר האדמו״ר מויז׳ניץ הרב ישראל הגר שכאשר שהה בלוס אנג׳לס שמע מבעל המעשה את סיפור ההצלה הפרטי שלו:
בראשית שנות השבעים עבר אותו יהודי התקף לב, ואושפז בבית רפואה בלוס אנג׳לס. אמנם אין הוא חסיד חב״ד, אך קשר אל הרבי היה לו, ולכן בקש שיטלפנו למזכירות של הרבי ויודיעו על כך, ואמנם קיבל את ברכתו הקדושה.
״אין אפוטרופוס לעריות״, אומרים חז״ל – קרה לו דבר נורא, שאין הוא יכול להבין כיצד. במקום עבדה אחות לא יהודיה, שהתמסרה מאד לטיפולו. במשך הימים התחזק הקשר ביניהם, והגיעו הדברים עד כדי כך ששכנעה אותו לעזוב את משפחתו ולהינשא לה… וכבר תכננו שבשבת הקרובה יברח עמה מבית הרפואה.
באותו יום שישי הוא נקרא לטלפון בהול. על הקו היה הרב חודוקוב, המזכיר האישי של הרבי. וכך אמר: "הייתי מקודם בחדרו הקדוש של הרבי, ובטרם יצאתי, פנה אלי הרבי וצווה עלי לאתר את בית הרפואה בו אתה מאושפז, ולמסור לך שתעזוב תיכף ומיד את בית הרפואה, ושעוד טרם כניסת השבת תשוב לביתך".
כאשר ניסה לומר שאין זה שייך לצאת כל כך קרוב לשבת בפתאומיות, ועוד תירוצים, אמר לו הרב חודוקוב: ״אל תתחכם! הרבי ציווה עלי לצלצל אליך ולומר לך שעליך לעזוב מיד את בית הרפואה ולשוב לביתך. הרבי בקש לוודא שאכן נסעת…״
לאחר שבלית ברירה עמד בנסיון וחזר אל ביתו ממש דקות ספורות לפני השבת, התבונן במשך השבת במה שארע לו. 120 המיילים שהפרידו בין בית הרפואה לביתו, החזירו לו את השפיות שאבדה לו, ולפתע לא הבין איך נפל ברשת התאוות למצב שכזה. הרבי פשוט הציל אותו, כאשר לא יכול היה לעשות זאת בעצמו! – עוצמה של התקשרות בכל מצב.
האדמו"ר סיפר את הסיפור בפרשת וישב, בה מסופר על הניסיון של יוסף הצדיק ואשת פוטיפר, ועל כך שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו שהצילה אותו מהחטא, וסיים שמסיפור זה נוכח איך 'דמות דיוקנו' של הרבי, הצילה את אותו היהודי.
