עיבוד חופשי ממכתבו של הרבי
קיבלתי את שני המכתבים שלך, אבל גם במכתב השני אינני מוצא מהו היסוד ומה גרם להעדר השמחה שלך, ומדוע את כותבת שלפתע פתאום החלו תחושות אלו.
כיוון שאין לכך (לדיכאון) כל יסוד, הוא גם לא דבר בר קיום. ועל כך אפשר לומר את מה שנאמר על הקקיון של יונה :
בין לילה היה, ובין לילה אבד.
מה שחשוב הוא שלא להתמקד במחשבות דכאוניות. מחשבות כאלו הם גם מנוגדות לטבעו של האדם, וגם מנוגדות לדברי התורה. התורה נקראת בשם "תורת חיים", והיא דורשת מכל אחד ואחת לעבוד את השם יתברך בשמחה, ועבודת השם יכולה וצריכה להיעשות בכל רגע ורגע מחיי האדם.
מה עושים כשיש מצב רוח רע?
בוודאי את יודעת, גם מנסיונך האישי, שכאשר לפעמים קשה להתמודד עם מצב רוח מסויים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עמו היא לא להילחם בו אלא להסיח את הדעת ולהתעסק בדברים אחרים ובמחשבות אחרות.
הסיסמה הכללית להתמודדות היא מה שנאמר בפסוק: "האלוקים עשה את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים". אם כן, החשבונות הרבים והמחשבות הלא טובות באים מה"המה", כלומר מבני האדם, והבחירה נמצאת בידם לבטל אותן.
כפי בקשתה, אזכיר את אלו שכתבת אודותם על ה'ציון' הקדוש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
וכיוון שאת שאלת בעצתי, אסיים בעצה:
הסיחי את דעתך מכל החישובים וחשבונות הנפש למינהם, ופלסי את דרכך בחיים מתוך אמונה בבורא העולם. זכרי כי ההשגחה הפרטית מלווה את כל אחד ואחת מאיתנו כולנו על כל צעד ושעל, ולא רק בדברים הנחשבים לדברים גדולים בעינינו, אלא בכל פרט ופרט בחיים. כידוע, זהו אחד מיסודות תורת הבעל שם טוב המוסברת בארוכה בתורת חסידות חב"ד.
אחכה לבשורות טובות.
