מעובד משיחות הרבי מליובאוויטש
כאשר נכנס יעקב והגיש ליצחק אביו את המטעמים שהכין לו, אומר יצחק אבינו: "ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו ה'". מפרשים חז"ל, שבדבריו על "ריח שדה" התכוון יצחק לריח גן-עדן, שכן בכניסתו של יעקב אבינו נכנס עמו ריח גן-עדן.
מניין ידע יצחק את ריחו של גן-עדן? נאמר בספרים, שהוא עצמו בילה שלוש שנים בגן-עדן. לאחר העקדה המתין יצחק שלוש שנים עד שרבקה נעשתה בת שלוש והייתה ראויה להינשא לו, ואת השנים הללו בילה בגן-עדן.
כך מפרשים חז"ל את הפסוק "ויצא יצחק לשוח בשדה", שנאמר כאשר אליעזר שב מארם-נהריים עם רבקה. שואלים חז"ל: "מהיכן יצא?", ומשיבים: "מגן-עדן". כלומר, יצחק אבינו, קודם נישואיו, בילה בגן-עדן ורק אחר-כך יצא להקים בית בישראל.
איך מקימים בית
נישואי יצחק ורבקה הם החתונה היהודית הראשונה המסופרת בתורה. ומאחר ש"מעשי אבות סימן לבנים", הרי מכאן אפשר ללמוד הוראה איך צריך להיות הסדר בשעה שעומדים להקים בית בישראל.
בתקופה שלפני הנישואין צריך יהודי להיכנס ל'גן-עדן'. עניינו של גן-עדן, שאין בו כלל מציאות של רע. בעולם הזה, וגם בעולמות העליונים שלמטה מגן-עדן, יש מציאות של רע, אולם בגן-עדן אין כלל מציאות של רע. וזה מה שאומרים ליהודי – לפני הנישואין עליך להימצא במצב שבו אין שום מקום למציאות של רע.
שמירה לפני הנישואין
זה עניינה של השמירה שאדם נזקק לה לפני הנישואין. יש שמירה שלאחר הנישואין, אולם זו שמירה של כבוד, שהחתן והכלה לא ילכו בלא ליווי. קודם הנישואין נדרשת שמירה מסוג אחר – שמירה מפני מציאות של רע.
דווקא השמירה הזאת, שמעלה את האדם לדרגה עילאית שאינה סובלת מציאות של רע, מביאה את הברכה הגדולה של הנישואין, עד ל"בניין עדי עד", ועד כפי שאומרים בברכות הנישואין – "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן-עדן מקדם".
על יסודות ההלכה
גם גיל הנישואין של יצחק נושא בחובו הוראה. יצחק התחתן בהיותו בן ארבעים שנה. הגיל הזה מסמל שלמות בהבנה, כפי שאומרים חז"ל שלאחר ארבעים שנה אדם עומד על דעתו של רבו. וכך גם יהודי צריך להגיע לשלמות של הבנה בתורה לקראת נישואיו.
דבר זה מסביר את ההוראה שהורו רבותינו נשיאינו, שקודם הנישואין יש להשתדל לקבל סמיכה להוראה. קודם שאדם בונה בית בישראל, עליו לבנות בית בתורה, ובית אמיתי ומוצק הוא דווקא ההוראה – דבר ה' זו הלכה. בלימוד סברות ופלפולים יכולות להיות תזוזות לכאן ולכאן, אולם פסק-הלכה הוא נצחי לעולם ועד. היסוד שעליו מעמידים בית יהודי הוא לימוד ההוראה – הלכות התורה. על-ידי כך בונים בית אמיתי, "בניין עדי עד", ומקימים דור ישרים מבורך.
